תרגיל
תרגם את הטקסטים הבאים והסבר את רעיונות היסוד שלהם
- משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ {ב}, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה {ג}. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ {ד} תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה
- יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם {יא}. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בְצָמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם
- יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ פָתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ, וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל זְמַן {יב} שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם
- יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר {יג}, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת
- יְהוּדָה בֶן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוּדָה בֶן טַבַּאי אוֹמֵר, אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין. וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַעֲלֵי דִינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִרְשָׁעִים {יט}. וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כְזַכָּאִין, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין
הַשׁועָל וְהַכֶּרֶם
שׁוּעָל מָצָא כֶּרֶם שֶׁהָיָה מְסויָג מִכָּל צְדָדָיו וְהָיָה שָׁם נֶקֶב אֶחָד וּבִקֵּש הַשׁועָל לְהִכָּנֵס בּו וְלא הָיָה יָכול. מָה עָשָׂה ? צָם שְלשָה יָמִים עַד שֶכָחַש וְדֶרֶך הַנֶקֶב בָּא לתוךְ הַכֶּרֶם אָכַל מִן הַפֵּרות וְשָמֵן וְעָבֵה . רָצָה לָצֵאת וְלא יָכול לַעֲבור דֶרֶך הַנֶקֶב .
חָזַר וְצָם שְלשָה יָמִים אַחֲרִים עַד שֶכָחַש וְחָזַר לְהִיות רָזֶה וְדַק כְּמו שֶהָיָה בְּבואו וְיָצָא מִן הַכֶּרֶם דֶרֶך הַנֶקֶב , בְּצֵאתו הָפַך הַשועָל פָּנָיו אֵל הַכֶּרֶם וְאָמַר : כֶּרֶם , כֶּרֶם , מָה טוב אַתָּה וּמָה טובִים פֵרותֶיךָ , גַם כָּל מָה שֶיֵש בְּךָ נָאֶה וּמְשובַח . אַבַל מה הֲנָאָה בְּךָ ! כָּך הָאָדָם נִפְטַר מִן הָעולָם רִיק וְעָרום כְּמו שֶהוּא בָּא לָעולָם רִיק וְעָרום . בָּא בִּבְכִיָה וְנִפְטַר בִּבְכִיָה.
השועל והדגים
פעם אחת גזרה מלכות שלא יעסקו בני ישראל בתורה. בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה. אמר לו: " עקיבא, אי אתה מתירא מפני המלכות ?" אמר לא: "אמשל לך משל למה הדבר דומה":
פעם אחת הלך שועל על שפת הנהר. ראה שם דגים רצים ומתחבאים מפני הדייגים. אמר להם: "בואו אליי ואני אחביא אתכם בין הסלעים במאורתי היפה והמוגנת וכך תינצלו מהדייגים הרעים!" אמרו לו הדגים: "אתה הוא שאומרים עליך שחכם אתה מכל החיות? אין אתה אלא טיפש!! כל חיינו אינם אלא במים ואתה אומר לנו עלו ליבשה?! במים, שהם מקום החיים שלנו, אנו פוחדים, ודאי שלא נעלה ליבשה שזהו מקום שבו אנו מתים מיד".
"אף אנו – עם ישראל", אמר רבי עקיבא, "כל חיינו אינם אלא בלימוד תורה וקיום תורה, שכתוב "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ" (דברים ל', כ'), ואתה אומר לנו להפסיק מלימוד התורה שהיא חיינו?! הרי אם אנו מפסיקים לקיימה וללומדה זוהי סכנה ומוות לעם ישראל !"
עברו ימים מועטים ונתפסו שניהם על ידי החיילים הרומיים. רבי עקיבא נתפס כי המשיך ללמוד ולעסוק בתורה, ופפוס נתפס כיוון שעבר על ציווי אחד מציוויי המלך. קינא פפוס ברבי עקיבא ואמר: "רבי עקיבא, אשריך שנתפסת על דברי תורה! אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים!"
שני כלבים
שאל טורנוסרופוס את רבי עקיבא: למה הקדוש ברוך הוא שונא אותנו, כמו שנאמר בפסוק "ואת עשו שנאתי?" אמר לו רבי עקיבא: מחר אשיב לך.
למחרת נפגשו שוב התנא והמלך. סיפר לו רבי עקיבא כי בלילה הוא חלם שהיו לו שני כלבים שנקראו בשם 'רופוס' ו'רופינא' (רופינא היה שמה של המלכה)
קצף טורנוסרופוס והחל לצעוק: "אגזור עליך גזר דין מוות! מכל השמות בעולם לא בחרת שמות אחרים חוץ משמי ושם אשתי?"
השיב רבי עקיבא ברוגע: "מדוע הינך כועס? הלא יש לך ולכלב הרבה מן המשותף. אתה אוכל ושותה והכלב אוכל ושותה; אתה מוליד ילדים ואף הכלב מביא כלבים נוספים לעולם; אתה עתיד למות וגם הכלב עתיד למות. ועם זאת, כעסת על כך שקראתי לכלב בשמך.
"ואילו הקדוש ברוך הוא הוא זה שברא את השמיים והארץ, ממית ומחיה. מדוע לא תבין שהוא שונא את עובדי האלילים שלוקחים עץ ואבן ומכנים אותו בשם 'אלוקים'?"
בן אחד לגן עדן, השני לגיהנום
יש אדם שנותן לאביו מאכלים משובחים אך בסופו של דבר ילך לגיהנום, ויש אדם שמעביד את אביו בעבודה קשה ומפרכת אך יזכה לגן עדן.
הכיצד?
היה אדם אחד שהיה מגיש לאביו מדי יום תרנגולים מפוטמים. יום אחד התעניין האב אצל בנו מהיכן הוא משיג תרנגולים טובים אלו. השיב לו הבן בזלזול: "זקן, זקן! אכול ושתוק, כמו שהכלבים אוכלים ושותקים."אותו אדם הגיש לאביו מאכלים טובים, אך בשל יחסו המחפיר לאביו הוא יקבל גיהנום.
והיה אדם אחר שעבד לפרנסתו בטחינת קמח. יום אחד קיבל אביו זימון לעבוד עבור המלך. אמר אותו אדם לאביו: אם חלילה יקרה משהו בבית המלך, אתה עלול להיענש או לקבל מלקות. עבוד אם כן אתה תחתיי ואני אלך במקומך לבית המלך. אותו אדם גרם לאביו לעבוד בעבודה קשה, אך הוא עשה זאת מתוך רצון להגן על אביו, ולפיכך הוא יזכה לגן-עדן.
(לפי ירושלמי ג, ב)